<h1>הגהות חוות יאיר על שבת</h1>
יאיר חיים בכרך
<h2>דף ב.</h2>
אחרים אומרים אסקופ' משמשת שתי רשויות וכו':
עובר ארחות ימים מתרגמינן דחלף אסרטי ימא:
<h2>דף ה:</h2>
וחילופיה בס"ת ב"מ דף כ"ט וברי"ף שם:
דהוא מרתע טפי ובדיק יפה פן יעבירהו:
עי' ברי"ף ביצה פ' אין צדין:
<h2>דף ז.</h2>
בשלהי פ"ק דביצה תני חטין לעשות מהן עססיות:
<h2>דף ז:</h2>
עי' ברי"ף עירובין פ"ד:
בסוכה פירש"י אינו סומך על בני הבית ונושא עמו סעודתו ועל מה שבידו נסמך: אפילו לביתו דמה שמוצא אם מעט אם רב שלו היא אעפ"כ לא יהלך וכ"ש לאושפיזא שלא ימצא כלום:
<h2>דף ח.</h2>
ואפילו מחוסר דיכה לא ס"ל איסור דאורייתא רק רבנן אסרוהו ולכך ס"ל דמחוסר שחיק' גם מדרבנן מותר: הר"י:
עי' לקמן בפ' מי שהחשיך:
<h2>דף ח:</h2>
בגמ' גריס איפכא קנים א"צ רוב אגדן צריכין רוב גרעינין א"צ רוב נתנן בחותלו' צריכין רוב מתקיף וכו' קנים מבדרן אגדן לא מבדרן גרעינין מבדרן נתנן בחותלות לא מבדרן וע"ש:
שתי תיבות וטעמא כדפי' נמחק:
<h2>דף ט.</h2>
לאו דוקא בשבת:
<h2>דף ט:</h2>
עי' ברי"ף הל' ציצית:
<h2>דף י.</h2>
צ"ע בגמ' סוף ד' כ"ב
צריך עיון:
<h2>דף יב:</h2>
צ"ע:
ולא תלי כלל בקיפול רש"י:
פי' מדרס:
פי' דקרי לי' שלא מן המוכן:
פי' דקרי ליה מוכן:
פי' שיהיה מוכן לתשמיש כמו הניחו בקופסא:
מוה"ק עד ור"ע תא"מ ונ"ב נ"ל תלמיד טועה כתבו:
נ"ב דמגוד קרי ליה מוכן לגבי אחורי הדלת כ"פ רש"י רק שלרש"י פי' מוכן לתשמית משא"כ להרי"ף שצ"ע במה דפי' מוכן ר"ל לאשפה ולקמן מסיק כפרש"י:
פי' טפחים:
בין במשנה דהכא בין דהכנת מטלניות:
<h2>דף יג.</h2>
פי' אפי' תלאה במגוד ולא הניחה עדיין אחורי הדלת:
משוך קו על אבל אסור:
<h2>דף יג:</h2>
עי' רי"ף סוף סנהדרין:
<h2>דף יד:</h2>
עי' פירושו מיי' פ"ד מה' שבת מבואר בהי' דבהש"מ קיל מבעוד יום ותימא על הר"ן עי' בו:
צ"ל ואתי לאחתויי:
<h2>דף טו.</h2>
כ"ג בגמ' והדר תני הכסיף התחתון ולא הכסיף העליון בין השמשות והשאר מוקפות:
<h2>דף טז.</h2>
פי' אפילו לשהות דאי הוה שרי לשהות לא הוי קא מתמה אלא כירה שאינה גרופה מי שרי כיון דמצינו שריותא בשום צד דהיינו לשהות:
<h2>דף יז:</h2>
נ"ב אפי' גרוף וקטום:
נ"ב בפי' זה מורכבין שני פירושים [ובש"ד אי' א"נ קאמר]:
<h2>דף יח:</h2>
כ"ש על דברי קבלה כגון הנך טובא קראי דבמשלי וראיה מפ"ט דב"מ ע"ש ברי"ף:
אינו בגמ' אלא דברי רבינו הוא:
א"כ מה איריא ישוט:
<h2>דף יט.</h2>
אף על גב דבסמוך אוסר להשתתף בצונן ולהתחמם כנגד המדורה יש לחלק ועי' בתו' ד"ה מפני שמפשיר:
עי' ברי"ף ברכות פ"ג:
תיבת וקטומה נמחקת וכן בגמ':
<h2>דף כ.</h2>
(באלפס שלו) לרבא:
<h2>דף כ:</h2>
בכה"ג ריש פ' מי שהחשיך ובהיפך גבי דליקה כבגמ' פרק כל כתבי קיז ע"ב ועי' כאן בתוס'.
עי' לקמן ברי"ף שם:
נ"ב למה דאסברא לן רבינו נשאר קשה קש שע"ג המטה ואבן ע"פ החבית עי' ברי"ף סוף פ' תולין ולפידברי התוספת אתי הכל שפיר ועי':
<h2>דף כא.</h2>
משום דדחיא בידים:
<h2>דף כג.</h2>
צ"ע דשום פוסק לא זכר זה עי' ס"ס שי"א:
<h2>דף כד:</h2>
מפני שנראה כמיקר:
<h2>דף כה.</h2>
צ"ע דבכמה דוכתי ארז"ל בכה"ג וס"פ כירה אם היה רפוי מות' ולקמן ד"ס ע"ב:
כה"ג לבסוף פ' אין צדין וע"ש בתו':
דלייבש מותר ולחלוב אסור:
פרש"י זה הוא על מ"ש בגמרא כי אתא רבין א"ר יוחנן הלכה כת"ק אבל הרי"ף דגורס אמר רב הלכה כת"ק נרא' דר"ל כת"ק דר"י בן בתירא דמתיר לייבש כדאמר רב לעיל וע"ש בתוס' ובאשר"י:
צל"ע דא"כ שנו ג"כ לענין שבת דהא תנן במשנה דהתוכף וכו' ג"כ השומטה בשבת וה"ה התוכפ' ודו"ק:
<h2>דף כו.</h2>
וא"כ לא יצא מידי כעס רבו:
<h2>דף כז.</h2>
אין זה לשון ש"ס רק רש"י פי' כן וצ"ע דהא לא קי"ל הכי דשיטה נינהו כבפ' מפנין ואפשר דהתוס' בש"ס הרגישו בזה יעו"ש:
<h2>דף כט.</h2>
בגמרא דף סב. ר"א מתיר:
<h2>דף כט:</h2>
שחדלו הגשמים ורבו הזוחלין עליהן ויש תורת מעין על הנהרות רש"י:
<h2>דף ל.</h2>
הוא הדין בפלוגתא דאמוראי ולא איפסק הלכה עי' פסחים ברי"ף סי' תשל"ה וצ"ע ריש פ' מפנין סי' תע"ה דאיסור מפנין הוי רק מדרבנן:
<h2>דף ל:</h2>
ע' ברי"ף חולין ס"פ בהמה המקשה:
מכאן עד תה"ד לפופי מוקפין ונ"ב שייך לגמרא:
<h2>דף לב.</h2>
נ"ב מיניה דפסולת:
בס"י הגי' כאן ולעיל שקלי מיניה פסולת ונ"ב פי' אפי' לא שקיל ממנו הפסולת אלא האוכל אפ"ה כפסולת מתוך אוכל דמי. ובאשר"י ל"ג לה כלל:
עי' ברי"ף ע"ז פ"ב סי' אלף רמד:
<h2>דף לב:</h2>
ע"ל ר"פ הבונה:
והכי קי"ל כמ"ש הרמב"ם פי"ח מה' שבת וק"ל נימא דבטלה דעתו וכמו באנשי הוצל דבר"פ המצניע ושם ג"כ דאנשי הוצל עצמן חייבין (וע"ע ברי"ף ברכות פ' כ"מ סי' קנג) ודו"ק:
עשבים כמלא פי הגדי עלי שום כו' פי גדי ואין כו':
ובמעביר ד' אמות בר"ה נ"ל דבכל דהו חייב וצ"ע:
צ"ע מלקמן סי' תי. כזית מן המת וכו'.
<h2>דף לג.</h2>
נ"ל דחומץ אינו בכלל משקין וחייב בכדי לטבל בו סעודה אחת וע' ברי"ף ר"פ בכל מערבין:
במשיפה. קילור כו' וכ"ג הרא"ש:
ע"ל ספ"ו דחולין פי' רש"י להיפך ועי' בב"ק דף צט ע"ב פרש"י כמו כאן:
כך גירסת הש"ס וצ"ע:
<h2>דף לג:</h2>
צ"ע אם היינו קילור דלעיל ובמיי' מייתי תרוייהו:
הבשר קרוי דוכסוסטוס ומה שכנגד השער קרוי קלף:
<h2>דף לד.</h2>
עי' ברי"ף מ"ק רפב ע"ב:
כך גי' רש"י בש"ס:
<h2>דף לד:</h2>
מן אכל כו' עד הנצרך מוקפת וכ"ב גמ' פרק כירה דף מ"א:
<h2>דף לה.</h2>
גימגום גדול הוא זה וליתא בפי' רש"י בש"ס:
<h2>דף לה:</h2>
עי' בגמ':
עי' לעיל ברי"ף סי' שכ:
פי' פטור מחיוב חטאת:
והרמב"ם סי' הרצים נותנין פתקיהם בעצים חלולים ותולין בצוארם ודרך אותן קנים להיות חוזר וסובב מלפניו ומלאחריו:
צ"ע מסוף פ' כלל גדול מדם נדה ועצי אשרה ועי' בתוי"ט:
עי' בתוס' דף צד ד"ה ר"ש פוטר:
<h2>דף לו.</h2>
ור"ת פי' לצד הגוף:
<h2>דף לו:</h2>
צ"ע דה"ל לפרש לטלטל מזו לזו אסור ודו"ק:
<h2>דף לז.</h2>
עי' לעיל ברי"ף סוף פ' כלל גדול:
<h2>דף לז:</h2>
נ"ב זויות כצ"ל ותיבת הבית נמחק:
<h2>דף לח.</h2>
ש"מ מבעיר:
שייך לגמ':
<h2>דף לח:</h2>
קשה לי דלמא עקרב חמור כדקיי"ל ברי"ף ברכות סימן קכב גבי הפסקה:
<h2>דף מא:</h2>
עי' ברי"ף יבמות ר"פ מצות חליצה:
מוקף מכאן עד ר' ירמיה ונ"ב גמ' פ' המוצא תפילין וע"ש ברי"ף:
נ"ב צ"ל דאמר ר"נ אמר שמואל כלי קיואי מותר כו' וכך גי' הרא"ש:
<h2>דף מב.</h2>
עי' ברי"ף ר"פ תולין סי' תק"י גבי גוד בכיסנא ההיפך:
עי' ברי"ף ברכות פ' כ"מ סי' ק"ס:
צ"ע מרי"ף תענית רפ"א:
ור"י לא ס"ל דרש מעשות חפציך אי נמי ס"ל דמ"מ לא ירוץ כמו בחול:
<h2>דף מב:</h2>
כב"ה בגמ' דף יא ע"א ועי' לקמן ברי"ף בפ' שואל:
לפי' זה צ"ע מ"ש בתר הכי ומפני מה וכו':
<h2>דף מג.</h2>
עי' רי"ף ברכות פ"ג סי' פ:
<h2>דף מג:</h2>
ר"ל כך היה בדורו.
<h2>דף מד:</h2>
צ"ע:
<h2>דף מה.</h2>
אמר רב יהודה נמחק צ"ל תניא כו':
עי' באשר"י ג' פרושים בזה:
צ"ע דהוה מצי למיבעיא בסל בכה"ג:
<h2>דף מז:</h2>
משמע שהן כלי כובס וכן פי' התוס':
עיין לעיל ברי"ף פ' כירה סי' שמ"ב:
והיא גרוע מלפופי ינוקא דסוף במה אשה וע"ל ס"פ מפנין:
<h2>דף מח:</h2>
נ"ב וסופת באבטיח:
נ"ב שירי פרוזמאות:
<h2>דף מט.</h2>
צ"ע בר"ן ותוס' ורש"ל ורש"א:
<h2>דף מט:</h2>
נ"ב בכיסויי תנור וחברינהו בארעא מר מדמי להו לכיסויי קרקעו' ומר מדמי להו לכסויי כלים ת"ק סבר גזרי' כו':
עי' באשר"י וע"ע בש"ס דצ"ל ולי' הלכתא כת"ק דהא לעיל פסק הרי"ף כראב"י דמטלטלין כיסויי דתנוראי אע"ג דלית להו בית אחיזה ונ"ל דאשתמיטתיה להרא"ש דברי הרמב"ם בפכ"ה משבת ודברי הראב"ד והרב המגיד:
<h2>דף נ:</h2>
צ"ע לשון זה כלפי מעלה ודו"ק:
<h2>דף נא.</h2>
בגמ' גרס מליח:
לקמן ברי"ף ס"פ נוטל סי' תקל"ח:
עיין לקמן ברי"ף פ' תולין סי' תקכ"ב:
צ"ע:
צ"ע מפ"ב דב"ק דף יט ע"ב ועוד הא קיי"ל דכלב מין בהמה. ובמדרש דאין בהמה אוכלת בשר גבי גליות:
<h2>דף נא:</h2>
נ"ב כה"ג ברי"ף מגילה פרק ד' סי' אלף קמ"ג:
נ"ב לא אמרה צריכה אני אין מחללין:
נ"ב עי' ברי"ף ביצה פ"ב סי' תתפה:
נ"ב צ"ע:
<h2>דף נב.</h2>
בגמ' שלא ברצון ר"א ומחלוקתו פי' דחכמי' אוסרים אפילו דרך חצירות וגגות וכו' והאיזמל שבת בחצר או בגג. תוס':
<h2>דף נג:</h2>
נ"ב ר"ן וקאי על לאחר המילה:
נ"י: עי' ברי"ף בעירובין פרק המוצא תפילין סי' תרפ"ה:
נ"ב לכן מהלינן ליה אף בשבת:
נ"ב עיין בגמ' דף קלה.
<h2>דף נד.</h2>
עיין שם:
פי' לאו דוקא סכנה ועי' בתוס' פ' הערל דף נ ע"ב:
<h2>דף נד:</h2>
נ"ב פי' שמת אביו בלי זרע זולתו וגם הוא מת בתוך ל' יום ומ"מ צריכה חליצה:
נ"ב עי' ברי"ף ב"ב פרק יש נוחלין סי' תתע"א:
<h2>דף נה:</h2>
לכן צ"ע מ"ש בסמוך בתר הכי:
<h2>דף נו.</h2>
נ"ב פי' בשבת:
<h2>דף נו:</h2>
וחלוף בפ' כל הכלים סי' תע"ג:
צ"ע דנראה שצריך שיהיה בו טפח כמו בסוף פרק כל הכלים ויש לומר דשאני הכא דגם בשב' לא יעשה אהל קבע ודוק:
צ"ע לשון טלטול בגמ':
<h2>דף נז.</h2>
נ"ב גבי טלית כפולה:
נ"ב צ"ע מנ"ל לרש"י הא ועי' ברי"ף ביצ' רפ"א [ועי' מ"ש המאור]:
<h2>דף נז:</h2>
תיבת בצבאתא נמחק וגם בגמרא וברא"ש ליתא:
<h2>דף נח.</h2>
נ"ב עיין לעיל בפ' מפנין:
נ"ב זה דרכו בתלא וה"ה תפל כדלעיל פ' מפנין וכוורי ג"כ בתפל מיירי כפירש"י שם:
<h2>דף נח:</h2>
נ"ב ר"פ כל הכלים:
נ"ב צ"ע ברי"ף לעיל בפ' כירה סי' שמב:
<h2>דף נט.</h2>
נ"ב כה"ג בב"ב פ' יש נוחלין סי' תתמא:
<h2>דף נט:</h2>
נ"ב לעיל פ' מפנין:
כן משמע בהכונס ועי' ברי"ף ר"פ הכונס:
<h2>דף ס.</h2>
נ"ב כצל"ה אמר ר"י הלכה כר' יהודה בשאר פירות ואח"כ אמר ר"פ כו' מודים כו' עד בתותי' ורמוני' פליגי ואח"כ תניא סוחטין:
נ"ב צ"ע ועי' בש"ס:
<h2>דף ס:</h2>
נ"ב עי' בת' הכי בסמוך:
נ"ב עי' גמ' ד' קמח ע"א:
נ"ב עי' גמ':
נ"ב עי' גמ':
נ"ב עיין גמ':
נ"ב ואמר ר' יוחנן כצ"ל:
נ"ב על שמואל ור"ח:
<h2>דף סא.</h2>
נ"ב צ"ע ברש"י ותוס':
<h2>דף סא:</h2>
נ"ב עי' ברי"ף ביצה פ' המביא:
נ"ב בגמרא גריס איפכא. פי' למעלה ולמטה מן היין לרי"ף הכל נגד היין רק ר"ל הסמוך לשמרים קרי למט':
נ"ב צ"ע שהרי תנן כל המקלקלין פטורין וכל פטורי דשבת פטור אבל אסור ותרווייהו פ' האורג עי' לעיל פ' האורג. מצאתי שכ"כ הר"ן:
ואפש' שמכוון הוא ומ"מ צ"ע מלת לכתחלה דבגמ' ודו"ק:
<h2>דף סב.</h2>
בחמה כצ"ל [וכ"ה בגמ' וע"ע בפ' כירה דף ל"ט אך מדברי הר"ן נראה דהיה גירסתו בחמין]:
<h2>דף סב:</h2>
נ"ב ותוס' פי' בענין אחר:
<h2>דף סג.</h2>
נ"ב ונוטל כצ"ל:
נ"ב צל"ע דהא ההיא דיום לידה פירש"י סוף מפנין דלאו היינו אסובי ינוקא דבפ' כל הכלים וע"ל:
<h2>דף סג:</h2>
נ"ב עי' בתוס' ועי' ברי"ף ב"מ ספ"ה סי' תנ"ח:
<h2>דף סד:</h2>
נ"ב גרסינן בפ' הזהב ד' נח:
נ"ב חודש כצ"ל:
<h2>דף סה:</h2>
נ"ב צ"ע דא"כ אפילו חדא:
<h2>דף סו:</h2>
בגמרא דף מב:
<h2>דף סז.</h2>
צ"ל אלא להתיר וכ"ה באשר"י:
<h2>דף סז:</h2>
נ"ב ע"ל לעיל ברי"ף ס"פ ראשון:
נ"ב לכן גם מוקצה מחמת מיאוס שרי:
